Magha | הדרך לאושר

חברים. לפעמים אי אפשר איתם ולפעמים אי אפשר בלעדיהם.

את המשפט הזה אפשר להגיד בהומור בהקשרים נוספים כמו משפחה בני זוג ועוד. אך משפחה אנו יודעים שאין ביכולתנו להחליף, וביחד עם אהבה, אלו הם דברים שאין אנו יכולים בלעדיהם. (זה לא מקל על הסיבוכיות בקשר שלנו איתם, אך נשאיר זאת למאמר אחר).

אז למה אנחנו בכלל צריכים חברים? מסתבר שלתחושת הביטחון שאנו מרגישים בכך שאנו חלק ממעגל חברתי מסוים יש הסברים הנעוצים עמוק בעברנו. כבר בימי קדם הבין האדם שהתארגנות בקבוצה תגדיל את סיכוייו לשרוד. אפשר לראות זאת גם אצל רובם המוחלט של בעלי החיים, אשר בוחרים לחיות בלהקות, ולצוד בקבוצות. אפילו סוגי כרישים מסוימים אשר אינם חיים בלהקות, נצפו כאשר הם צדים בקבוצות באופן אינסטינקטיבי.

כנראה שגם אצלנו, בני האדם, החבירה לאנשים אחרים ויצירת הקשרים עימם נהפכו לפעולות אינסטינקטיביות. אמנם האיום הקיומי השתנה מעט ואיתו גם דרכי ההישרדות שאנו נוקטים, אך גם לאחר עשרות אלפי שנות אבולוציה אנחנו עדיין בוחרים לחיות במסגרות חברתיות. ללא החלוקה למדינות, ערים, חברות, ארגונים וכו', היה כאן ללא ספק תוהו ובואו. בחירה זו נותנת למין האנושי נוחות ויעילות רבה. בנוסף לכך אנו בוחרים להקיף עצמנו במעגלים אינטימיים יותר, בצורה של ידידים וחברים. לא נדון כאן בסיבות לכך, כולנו נסכים שזה דבר מובן מכל הבחינות. ויחזק את דברינו משפטו של איבן גבירול: "אדם מבלי חברים-כשמאל בלי ימין".

אז רגע, אם הצורך שלנו בחברים זה דבר כה מובן, מדוע יש לנו כל כך הרבה בעיות עם חברים? מדוע אנו חשים לעיתים קרובות כעס ותסכול רב בנוגע לחברינו?

בשאלות הללו בחרנו להתמקד במאמר שלפניכם.

כולנו מחפשים בחברים שלנו ביטחון המשולב עם הנאה. הביטחון מגיע בצורה של אמון וכבוד אחד לשני, ההנאה מגיעה בהעברת זמן משותף בו שני הצדדים נהנים. זה יכול להיות בשיחה, בבילוי ועוד. המידה בה ביטחון והנאה באים לידי ביטוי בקשר, היא זו שתכתיב את רמת הקשר. לא תמיד שני הגורמים מתקיימים אצל כל חבר במידה שווה. לדוגמא: חברים שעליהם אנו סומכים בעיניים עצומות ורוכשים להם כבוד רב, אך פחות נהנים להיפגש איתם ביחידות, לעומת חברים שאנו אוהבים לבלות עימם אך פחות נותנים בהם אמון.

כשאחד מהיסודות הללו מתערער מעבר לרמה מסוימת, הדבר פוגע באיזון של מערכת היחסים שלנו עם חברינו. בשורות הבאות נציג בפניכם מקרים נפוצים הפוגעים באיזון של מערכת היחסים. חלק מהמקרים מוכרים וחלקם נמצאים "מתחת לפני השטח".

משפחת המקרים הראשונה היא פגיעה באמון:  בקשרים שלנו עם חברינו הקרובים, אמון הוא הדבר החשוב ביותר. אמון נותן לנו תחושת ביטחון יותר מהכל. כשחבר קרוב עומד מולנו ולא דובר אמת זו הדוגמא הברורה ביותר. פגיעה באמון יכולה לבוא גם בצורה של חוסר נתינה והקרבה מצד החבר. כל צורה של פגיעה  באמון מרחיקה את החבר מאיתנו. הפתרון כאן זה לעשות תיאום ציפיות עם עצמנו לגבי כל חבר שלנו. עם חברים שאותם אנו מחשיבים קרובים לליבנו חשוב ליצור תקשורת חיובית. לא לשמור דברים בבטן. אמון זה הבסיס לחברות טובה. אם לא תדברו על מקרים שבהם האמון שלכם בחבריכם נפגע, החברות תיסדק לאט לאט. תתפלאו לראות כמה פעמים אנחנו רואים עניין מסוים רק מזווית הראיה שלנו וברגע שחבר שופך מעט אור ומציג את עמדתו בעניין, הכל פתאום מתבהר ואתם חשים הקלה. אם ישנן בעיות חוזרות ונשנות של אמון עם חבר מסוים, כנראה ששום פתרון שהצענו כאן לא יעזור. במקרה זה נשאיר אתכם עם משפט עממי: "מי שמתחבר עם הזאב, סופו שילמד ליילל".

משפחת המקרים השנייה נכנסת תחת השם תפיסה מוטעית: כפי שציינו למעלה כל אחד מחפש בחברות ביטחון והנאה. כשאחד מיסודות אלה מתערער, החברות נפגעת. לעיתים אנו כל כך מודעים להתנהגותו של אחר אך לא שמים לב איך אנחנו בעצמנו הורסים את הקשר על ידי תפיסה והתנהגות לא נכונה. תפיסה זו מתחלקת לשניים: תפיסה שלנו את הקשר, ואת החבר שמולנו.

בתור ילדים קטנים, שילד אחר היה מעצבן אותנו, לא היינו חושבים פעמיים וישר מראים לו מה אנחנו חושבים בנדון. עם השנים צברנו מעט טאקט, ואנו יודעים שאין אנו יכולים להעיר לכל אדם, ולהראות לו מה אנחנו חושבים בנדון. במהלך היום אנחנו מקבלים גירויים שליליים מהסביבה, אשר יוצרים אצלנו מתחים. צפירות בכביש, חוסר נימוס בעמידה בתור, בעיות בלימודים, צעקות מהבוס בעבודה וכו'.  פעמים רבות (ובאופן לא מודע) אנחנו בוחרים לפרוק את המתחים הללו במערכות יחסים השונות עם אלו איתם אנו מרגישים בנוח (חברים, בני זוג,משפחה). שימו לב לכמות השכיחה של המקרים בהם אנחנו מבזבזים אנרגיות וזמן איכות יקר על ויכוחים מיותרים. אין דבר רע בדיון בריא. אבל לא כל דיון נשאר בגדר דיון. תהיו מודעים לכך שאתם באופן לא מודע מכניסים יצרים בלתי מסופקים לקשר. מצאו דרכים אחרות לפרוק את המתחים הללו, לא על חבריכם (וגם לא להעביר זאת הלאה לקשרים אחרים). חברים לא נועדו למטרה זו, חברות מטרתה לחזק ולעודד. זוהי תפיסה נכונה של קשר. כפי שציינו במאמר על כעס, מודעות זה חצי הדרך לפתרון הבעיה. זה יכול לחסוך לכם הרבה עוגמת נפש.

התפיסה המוטעית השנייה היא תפיסה שגויה של החבר שמולנו. אנחנו לעיתים שוכחים שהאדם שעומד מולנו (ולא רק חברים), הוא יצור שונה לחלוטין מאיתנו. קשה לנו להבין את דרכי מחשבתו, את הלך רוחו, לא תמיד אנחנו מודעים לעבר שלו, לחוויות ילדות שלו, למשפחה בה גדל, לאירועים מעצבים בחייו. דברים אלו גורמים פעמים רבות לקצר מוחלט בתקשורת. תוסיפו לכך את העובדה שלכל אחד יש את מילון המושגים שלו, והשקפת עולם משלו. והרי לפניכם הר שלם של בעיות בחבירה בין שני אנשים. הפתרון כאן הוא לנסות להיכנס לראשו של אותו אדם. לדעת כמה שיותר פרטים עליו, על עברו, על משפחתו, על אירועים בחייו, דברים אלו יגרמו לכם לאט לאט להבין את הבנאדם שמולכם, לדבר בשפתו, לדבר אל ליבו. זכרו תמיד: חמלה אמיתית זה לנסות לעזור לאדם שמולכם מנקודת המבט שלו, להרגיש אותו בתוככם. גם בין חברים נדרשת הרבה חמלה.

משפחת המקרים השלישית נקראת מצבים של חוסר מודעות: יכולנו להכניס חלק ממצבים אלו במשפחה השנייה, אך מדובר במצבים שאין אנחנו תמיד מודעים אליהם, או לפעמים מתכחשים להם, ועל כן הם זוכים לשם משל עצמם. הדוגמא הנפוצה ביותר של חוסר מודעות זה זלזול ופגיעה של חבר בכבודנו. אנחנו יותר מודעים למקרים בהם פגעו בנו, ופחות שמים לב לפגיעה שלנו בחברנו. לפתח מודעות לעניין זה לבד, זו משימה קשה, ולכן מומלץ לעודד פתיחות בין החברים, כך שאחד חוטא בכך, השני מסב את תשומת ליבו. חברים שלכם המתנהגים בהתנשאות ובזלזול, לא עושים זאת מתוך רוע, אלא מתוך עיוורון וחסך מסוים. כמו שאתם לפעמים יכולים לפגוע מבלי לשים לב. המקרים הבאים של חוסר המודעות הם מעט יותר עדינים, והם מתקשרים בעיקר לרגשות וצרכים בסיסיים של בני אדם. כפי שציינו במאמרים קודמים, קנאה זהו רגש בסיסי מאוד אצל בני אדם. בין חברים יש המון קנאה, שאיננו תמיד מודעים אליה. לכן חשוב להיות ערים למצבים הללו. תחרות יכולה להיות  דבר חיובי, אם היא מגיעה  עם פרגון ותמיכה אמיתית והדדית.( ועל כך אמר אוסקר ווילד :"כל אחד יכול להראות סימפטיה לסבלו של חבר, אך דרוש חבר אמיתי כדי להראות סימפטיה להצלחתו"). אם תדעו לשים אגו וריבי עבר בצד, ותבוא בראש פתוח ללמוד זה מזה, אין סוף לתועלת שאתם יכולים להפיק זה מזה. מצב עדין נוסף הוא הצורך של כל אדם בסיפוק. זכרו זאת כאשר חבריכם מנסה להציג לכם דעה מסוימת, או מנסה להוכיח את ידיעתו בתחום זה או אחר. תמיד כבדו את הצורך שלו. גם אם אינכם תמיד מסכימים עם מה שהוא אומר דעו לנסח זאת בצורה כזו שלא תפגע בתחושה הטובה שלו.

אנחנו יכולים להמשיך לכתוב פה עוד סוגים רבים של בעיות, ולתת אינספור דוגמאות. חברות זה אכן נושא מורכב. לסיום נשאיר אתכם עם 10 נקודות שכדאי לזכור בנוגע לחברים, ובכלל ביחס לכל אדם:

א. נסו להפחית הערות ציניות וימנעו מקריאה בכינויים פוגעים. (גם אם הם נראים משעשעים).

ב. אל תדברו מאחורי גבו של חבר. לטווח הארוך זה פוגע אך ורק באלו אשר עושים זאת. אשרו לעצמכם לדבר רק דברי שבח, או  דברי ביקורת אשר יוודעו לו בהמשך ויבנו אותו.

ג. לכל אחד יש את מילון המונחים שלו- דבר היוצר בלבול. דברו בשפה משותפת זה עם זה.

ד. אל תגררו לויכוחים מטופשים השואבים אנרגיה. במקומם הכניסו לשיחות יותר הומור.

ה. תמיד כבדו את חברכם, גם בזמני כעס.

ו. נסו לכנס לראש שלהם, לראות את הדברים מנקודת מבטם, ממש להיות הם. זה בא לידי ביטוי גם במתן עזרה. חשבו מה הם רוצים, ולא מה אתם רוצים שהם ירצו.

ז. דעו על העבר של חבריכם, לפעמים זה יחבר אצלכם הרבה נקודות, ויגרום לכם לתחושת הזדהות עימם.

ח. למדו להניח למשקעי עבר. שימו בצד את האגו שלכם מול חבריכם. זה יוציא לאט לאט רוחות מהמפרשים גם בצד השני. ויצור אווירה יותר נוחה. במקום שבו אין אגו, אנשים יכולים ללמוד זה מזה וגם ללמד.

ט. למדו לפרגן זה לזה, גם במצבים בהם אתם חשים קנאה. תנו מילה טובה, הערה בונה.

י. דאגו שחבריכם תמיד ידעו שהם יכולים לסמוך עליכם, וגרמו להם לעשות אותו הדבר בשבילכם.

ומשפט אחרון: קבוצת חברים יכולה להיות כגב אריות. מצד שני, היא יכולה- על ידי התנהגות מפרגנת ונטולת אגו,  להפוך לארגון מצליח ושמח. זה תלוי אך ורק בכם.